המחשבות שלי טובעות בתוך נוזל ה- csf במוח,
מתפוגגות אל מול קלישאות חסרות פשר, סוחבות איתן רגשות אשם,
קמלות אט אט אל תוך סיום הרבה פחות מוצלח מהצפוי.
איך אקח אותן עימי כשכובדן קשה מנשוא, ואיך לעזאזל אמצא גישה
פנויה אל עבר נבכי שפיותי - אם קיימת בי.
רק שחורות, רק אסון מלבלב, לא עוד שמחה מטפטפת טיפשות.
הבנתי את שיש להבין, החמצתי את שיש לאהוב, והנה אני כאן, מפלסת
דרכי לאחור, נופלת על קופסאות ריקות בצבע חום של סופרמרקט,
שואלת את עצמי - מתי זה כבר יגמר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.