גולן טוהר / אז |
להסתובב כסהרורי
בין גבעות חשופות אל הרוח
כשהיתה מציקה לי מחשבתי
והקרע כבר זקן העמיק והגליד
ורק לפעמים מתעורר כאב רק
כשעל ממלכתי שנשארה שם, אומרים:
"מה שפעם, זה לא לעכשיו"
וחוזרת ומרצדת התמונה, כמו תרופה
למכאובים במחבואות
להביט שוב הרחק מגבעה חשופה
ושוב לקוות בעיניים דומעות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|