|
בורח אז בעודי קרוע
להסתובב כסהרורי
בין גבעות חשופות אל הרוח
כשהיתה מציקה לי מחשבתי
והקרע כבר זקן העמיק והגליד
ורק לפעמים מתעורר כאב רק
כשעל ממלכתי שנשארה שם, אומרים:
"מה שפעם, זה לא לעכשיו"
וחוזרת ומרצדת התמונה, כמו תרופה
למכאובים במחבואות
להביט שוב הרחק מגבעה חשופה
ושוב לקוות בעיניים דומעות. |
|
|
היה לי דוד -
ניצול שואה -
שהצליח לצאת
ממלחמת יום
כיפור, אנטבה
ושל"ג בלי פגע,
הגיע לבוסטון,
נחטף עם כולם
אבל צנח מהמטוס
בול על בניין
מספר 7.
ברגע שהוא
התעורר, חשך
עליו עולמו.
פראייר.
אד המתאבד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.