חוה - אוהבים אותך הרבה, אוהבים אותך.

אחיך אוהב את חוה אלברשטיין.
ביום בהיר אחד הוא חוזר מעוד שבוע בשנת שירות שלו עם דיסק שלה.
ברגע הראשון אתה בטוח שהוא הביא מתנה להורים אבל הוא שם אותו
במערכת ומתחיל לשמוע ואתה כבר אחרי 10 דקות מבין שזה לא בשבילך
ובוחר ללכת להתקלח. בפעמים הראשונות שהוא עושה את זה אתה מעדיף
לקבור את הראש בחול, למצוא תירוץ מנומס, לעזוב ולהתפלל שהתקופה
הזאת תחלוף, אחרי הכל הוא עוד ילד, אפילו אם בן 18. גם אחרי
הדיסק השני אתה עוד מאמין, ולא בוחל בתירוצים: "גם אני אהבתי
את יציאת חירום בהתחלה" אתה משנן לעצמך בזמן שאתה בורח - כבר
לא כל כך בנימוס - בכל פעם שקולה מתחיל לבקוע מהמערכת. לא
עוזרות גם כל הירידות והבדיחות על חשבונו, הוא לא נשבר וקונה
עוד דיסקים. בסוף, כשהוא קונה את האוסף "חוה אלברשטיין - השנים
הראשונות" (16 דיסקים) אתה מבין שהיא כאן כדי להישאר וכדאי
שתמצא דרך לחיות עם זה.
אתה גם לא מבין למה זה כל כך מפריע לך. תמיד דגלת בראש פתוח
ובחופש הבחירה. ערבים (אלו שלא מנסים להרוג אותך), הומואים
(שלא מתחילים איתך) ואפילו אוהדי מכבי ת"א לא מפריעים לך, כמו
כל אחד אחר בעולם. אבל כשבשר מבשרך, אחד שגדל איתך באותו בית,
עשה איתך אמבטיות כשהייתם קטנים וישן לך במיטה כשאתה לא שם,
אוהב את חוה אלברשטיין - עד כאן. איפשהו מוכרחים להעביר את
הגבול. פתאום כשאתה הולך לעבודה אתה מרגיש כאילו זה כתוב לך על
המצח, כשאתה נכנס לחדר אוכל אתה מדמיין שמעל ראשך נדלק שלט ענק
עם אותיות זוהרות שאומר: "הנה נכנס זה שאח שלו אוהב את חוה
אלברשטיין" וכולם מסתכלים עלייך בזווית העין. לפעמים מתחשק לך
לחפור בור גדול ולצעוק לתוכו את הסוד אבל האגדה הישנה על הספר
של המלך מידאס מעלה בך את החשש שבמקרה הטוב הקנים שיצמחו שם
באביב ישירו את "שיר סיום". במקרה הרע יצמחו סביב הבור צמחים
שהפרחים שלהם הם הדיסק שלה.
אפילו בחלומות זה לא מרפה. אתה ארנולד שוורצנגר, לבוש בחליפת
עור שחורה ומשקפי שמש כהים, שנכנס לחדר, שומע אותה שוב, פולט:
I'll be back ויוצא החוצה רק כדי לחזור אחרי שנייה עם האוטו
דרך החלון ודרך ענני הטיח העולה להחליף את הדיסק למשהו יותר
נעים, משינה או ברי סחרוף.
אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד ולאט לאט אתה נאלץ להשלים עם
הגורל. לא כל החדרים בטוחים יותר בבית שלך ויש שעות שאי אפשר
להיות בו בכלל. שלב ההפנמה מגיע בנסיעה משפחתית לצפון, בו אתה
מכריח את עצמך לנהוג רק כדי למנוע מהדיסק שלה להיכנס למערכת.
אם זה כאב גב או היא, אז היית מוכן גם להיראות כמו אבא של הומר
סימפסון. כשאתה חוזר הביתה, מניח את המפתחות ומתחבר חזרה
לאלג'יר אתה מחליט שגם אם לא רצית שזה יקרה ובשבילך זה עדיין
קצת מוקדם מדי, יש דברים שחזקים ממך. הגיע הזמן לעזוב את הבית.