בדרך לסראטוגה עוברים הרבה צבעים...
אתה היית צבע אמיתי - צבע שלא מכתים

כחול עמוק כזה... כזה בולט שבד"כ בו מבחינים.ץ.
תמיד רציתי צבע כחול,
כזה צבע אני רואה.
מזל שקיבלתי עליו אזהרה - אדום כתום צועק...
ההפך ממך...

מה שאני רואה עכשיו זה צבעים, מכל מיני סוגים
סגול, אפור, שחור, לבן , ירוק וכאלה שגם קצת מלוכלכים

אתה - אין מה להגיד - היית מדהים!
הצבע של אלוהים.
שהתאהבתי בך כבר לא ראיתי את כל הצבעים..
התכלת-סגול  שלי נראה שונה כל כך ממצב עדין
הפכו אצלי הצבעים צועקים...
עוררת בי את כל היצרים...

והלכת, והשארת כתמים קצת כהים...

לא שכחת ובאת לאסוף אותם, למלא מצברים.

עכשיו כשניקית את הכל, אני רק סגול...  
בודד כזה.

ואתה פתאום נראה - לבן ויפה, אחר.
לא שלי יותר.
ואני חלשה, נטולת כוחות - רוצה שיצבעו לי את כל הפינות
אין מה לאמור - עבדת יפה!
בנית לי צורה שעכשיו צריך לסגור...
אתה היית הפלטה
אני קודם הייתי ממש בור.
כמו תמיד עכשיו נותרתי מאחור - מחכה, ויותר מתמיד מוכנה...

שאכיר צבע מדהים ובשל ביותר לרקוד איתי באור.