אתמול ישבתי עם השפן אנרג'ייזר
הפיסקאי בהתלמדות
ודום אחד
לערב בדיחות על פולניות
גם קצת שחורות.
כתבתי בפנקס כמה מהטובות.
נאבד הפנקס, נאבד הזיכרון.
זה עוד לאחר ששיננתי כמה מהן כל הדרך חזרה הביתה.
יש לי מושג, עם מי אני נכנסת למיטה. ולא, זו לא מדונה.
ידעתי שאאבד, ידעתי שאשכח.
ובנתיים,
אני בוהה. נשארת לעשות,
את מה שהנני עושה הכי טוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.