היה לה הכל, אבל היא לא היתה מאושרת.
אף פעם.
ההורים שלה עשו הכל כדי לשמח אותה, לא הבינו שהיא בכלל לא
מחפשת דברים חומריים, שהיא רק מחפשת חום ואהבה, שהיא רק מחפשת
מישהו שלא יעריך אותה רק כי יש לה כסף, או כי היא בלונדינית עם
חיוך של נסיכה.
יפייפיה עם מבט עצוב, שלא הספיקה למצוא את האושר.
הכל היה כל כך מזוייף מסביב, כל האנשים שלא מסתכלים, לא רואים.
כאילו יש קיר בתוכה, כולם רואים רק את החיצוניות - והיא לא
מוצאת את האחד שימצא את הדרך לעקוף את הקיר.
היא היתה שקטה, ולא הרבתה לדבר, היה לה הרבה מה להגיד, אבל לא
היה לה למי...
עד שהוא בא, ושינה אותה, ולימד אותה, והקשיב לה.
הצליח לעשות אותה מאושרת, כמו שאף אחד אף פעם לא הצליח.
לימד אותה להרגיש, את התחושה הנפלאה מכולן - האהבה...
ומאז, היא מודה לאלוהים כל יום על שעזר לו לפתוח לה את
העיניים, ושעזר לה לשבור את הקיר שבתוכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.