ברחובות יורד שוב גשם
ולך כאילו לא איכפת.
לאדישות שלך כבר אין שם,
בחלון מעיפה עוד מבט.
במרכז הבמה את רוקדת,
נהנית להרגיש חשובה,
תמיד יודעת היכן את עומדת,
לכל דבר יש לך תשובה.
ואם פעם השמש תיפול
אל הים הכחול
ולא תשוב לעולם...?
ואם פתאום אש כוכבים
תכבה לתמיד
אז מה תגידי לכולם?
את יורה בי חיצים ופוגעת,
כל הזמן מוקפת חומה,
חושבת שהכל את יודעת,
את באמת נורא תמימה.
כי אם פעם הזאב הרע
יהיה במערה
וימתין לך - כיפה אדומה...
ואם פתאום החומה שבנית
תתמוטט ותמית
מה ישאר מהנשמה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.