[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אז סיפרנו מתחיל שם.
איפה בדיוק זה שם? לא יודע. תדמיינו מקום שנראה כמו שם... לא
שם מפחיד, לא שם עצוב, שם נחמד ויפה שהכל טוב בו.
עכשיו, ב"שם", חי לו איש. לאיש קראו הוא. והוא היה אדם בודד,
שאהב לגרף עלים בגינה. הוא חיי ב"שם", לא ידע איפה זה בדיוק,
הוא רק ידע ש"שם" זה לא מקום מפחיד ולא מקום עצוב. והוא גם ידע
שליד "שם" יש איפשהו. והוא תמיד דמיין שבאיפשהו נמצאת נסיכת
החלומות שלו, היא. והיא הייתה הנסיכה של איפשהו. ושמרו עליה
שני דרקונים מרושעים. לאחד קראו ביסלי ולשני קראו ביסגמלי.
והיא חיכתה שאביר החלומות, הוא, יבוא להציל אותה. ויום אחד
מישהו באמת הגיע. היא הסתכלה מחלון החדר שלה, שהיה קצת מעל
הראש של ביסלי, וראתה מישהו בא מכיוון "שם". היא קיוותה שזה
הוא, אבל האיש, שבא מכיוון "שם" היה לבוש בשיריון, ולא היה
אפשר לדעת מי הוא, ואם הוא הוא. האיש הגיע לטירה, צעק על
ביסלי: "בים!" צעק על ביסגמלי: "בם!" ואז ביסגמלי אכל אותו.
אחרי כמה ימים, ביסגמלי מת מאלרגיה. ביסגמלי המסכן היה אלרגי
לשריון אבירים. ביסלי התאבל על אחיו, ולפתע נזכר - לדרקונים
מרושעים אסור להיות באבל, כי אז הם מתים. אבל זה היה מאוחר
מדי. ביסלי מת על גופת אחיו. היא המשיכה לחכות בחדרה להוא,
אביר החלומות שלה. אחרי שלושה חודשים, שלושה ימים, שלוש שעות
ושלושים וארבע דקות נמאס להיא, והיא יצאה לחפש את הוא. היא
קפצה מחלון החדר שלה, ומתי שהיא הייתה באוויר היא הבינה שלא
כדאי לקפוץ מחלון שגובהו יותר מגובה של דרקון מרושע. אבל זה
היה מאוחר מדי, והיא נחתה על הקרקע בריסוק איברים... לא שלה.
במקרה עבר שם איש, ואיש ראה אותה קופצת. איש מיד קפץ מתחתיה,
והציל אותה. ריסוק האיברים היה שלו, כי היא לא הייתה ממש רזה.
היא הלכה והלכה והלכה... ובאותו רגע הקיץ מחלומו הדמיוני הוא.
זה היה רק הדמיון שלו. הוא הרגיש מבואס. הוא המשיך לגרוף את
העלים בגינתו שב"שם", מחכה ליום של מחר. הוא קיווה לראות את
היא גם בחלום מחר... היא כל כך יפה, למרות שהיא שמנה. ואז,
מרחוק, מהכיוון של איפשהו, הוא ראה דמות של אישה יפה וחטובה
הולכת לעברו. זאת הייתה היא. אז זה היה חלום או לא? לא יודע.
לא הבנתי בעצמי. היא הייתה רזה מכיוון שעברה מרחק גדול,
והשומנים שלה הקשו עליה אז היא השאירה אותם באיפשהו. ואז היא
ראתה את הוא, היא רצה אליו, הוא חיבק אותה, הם התמזמזו ורצו אל
הבית של הוא, לכיוון חדר השינה שלו. כעבור תשעה חודשים נולדו
להוא ולהיא תאומים, אחד זכר ואחת נקבה. הם קראו להם תינוק
ותינוקת. הוא רצה לחיות בעושר ואושר עד עצם היום הזה, אבל לא
היה לו עושר. אז הוא הסתפק באושר והוא חיי עם היא עד עצם היום
הזה. ההלוויה בשעה שבע. וסיפורנו ממשיך עם תינוק ותינוקת,
שהפכו כבר לאנשים זקנים ובתולים. זקנים כי עבר זמן ובתולים כי
ב"שם" לא היו עוד אנשים ואיפשהו זה רחוק מדי. אז ככה הם מתו.
זקנים ובתולים. כלומר ימותו, כי אם ההורים שלהם מתו בעצם היום
הזה אז הם ימותו בעצם השבוע הבא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"בראשית היה
תוהו ובוהו
וחושך על פני
תהום"

ותאמר אמא של
אלוהים: יהוה
תסדר את החדר,
זה כמו דיר
חזירים פה...




צעיר מתוסכל


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/10/04 19:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתמר שפי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה