|
באת אלי בלילה
שוב לגעת... להזין... לטעום
מילאת את הריק שהיה בי
עד תום
ישנת לצדי...
נשימתך קצובה
שכבתי ערה על ידך... ללא רחש
בלבי אהבה
ידעתי שיגיע הבוקר
בכל זאת קיוויתי שיתאחר
שתהיה שלי
לעוד רגע
לפני שהערפל יתפזר...
(3.4.2002) |
|
ואז באים לי
ילדים ומחלקים
לי ציונים...
לאן הגענו? אני,
שהמצאתי את
הקמפיינים הכי
גדולים בתבל:
התנ"ך, מעמד
הר-סיני, הנצרות
ובודהה. באים
אלי ילדים
ואומרים לי שאני
בסדר.
איפה המיליון
דולר שהבטיחו
לי? איפה
הקוסיות
הבלונדיניות עם
החזה הגדול?
הקופירייטר של
אלוהים ממורמר
(ומיכלי לא
בלונדינית, אז
זה לא נחשב) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.