מלה ועוד מלה, נרקמת שיחה
מבט אל תוך ראי הנפש שלי... שלך
אתה נוגע בי,
אני נוגעת בך
בתוכנו תחושות, מאוויים וקליפות
אל תוך זרם חיינו נופלות הטיפות
טיפות של חיבה ושל רוך ושל שחוק
שהופכות לזרזיף כה נפלא ומתוק
וטרם נבין זאת, ללא הגנות
התערבלו נפשותינו, נפגשו הנשמות
וזהו כבר זרם שנמסך במימיי
ואינני רווה ממנו ואין לי בו די
ואתה לי רע וידיד ואוהב
את מקומך במסירות כובש כאן בלב
ואני כאן, עורגת, רוצה שתהיה
תווי גופך... ריחך... חיבוקך העוטף
ומביטה בעצמי ושואלת
מה אילו
ותוהה
ויודעת שרק ימים יגידו
וגם כשאתה אי-שם, רק מלווה ממרחקים
עם רעש היומיום - הקולות בלילה משתתקים
סגור ליבנו נפתח ואתה קרב לאיטך
ואני מחייכת, ומאמינה... בך.
(26.2.2002) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.