בכל פעם שאני פוקח את עיני בבוקר, אני סובל כשאת לא מתעוררת
לצידי. לנשום אותך כשאת ישנה. לנשום את הנשיפות שלך.
כל שניה שאת בדרך, כל רגע מיותר שאת לא איתי.
הרצון לגעת ולהרגיש, חזק מהרצון לשמור על שפיות ונורמליות.
האהבה כאן היא כה חזקה עד שאי אפשר למצוא פרצה קטנה אחת שיכולה
לשבור או לפרוץ דרכה.
התחושה הנפלאה הזאת כשאת איתי, בתוכי, בתוך ליבי. זאת האהבה.
כאן ועכשיו. ולעולם תשרור.
האהבה היא כאן. בינינו. בין שנינו. כל רגע שחולף האהבה רק גדלה
ומתחלפת באהבה חדשה. אהבה גדולה יותר. חזקה יותר. בלתי ניתנת
לתפיסה. כה איתנה אך כה עדינה ונעימה. האהבה.
בכל פעם שאני נושם אותך, אני מרגיש חזק ובריא. הרצון לנשום
אותך שוב, חזק ממני.
מתעוררת לצידי.
אנא השארי איתי לעד. |