|
לפעמים
כמו עפיפון,
כמו בועה
כמו בלון
מעופפת
מתנתקת
טועה
תועה
ותוהה...
יש רגעים
שמתמלאה ונוסקת
יש שמתרוקנת ומתפוצצת.
תוכי מתפשט קליל
או מתכנס כבד.
יש רגעים
שמוארת
נטולת משקל
יש שאפלה
כמו צללית מתאר
של הר
בלילה, במדבר
אך תמיד
מחוברת
בקצה חוט
שמושך אותי
למציאות
ללא לאות |
|
|
אם הייתי יכול
למצוץ לעצמי בטח
הייתי כותב על
זה סלוגן.
שרוליק
ישראלוביץ'
בסלוגן תגובה
ל-נחשו מי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.