איזו הרגשה מוזרה
לא יודעים אם זה טוב או רע
מה זו בכלל אהבה
ולמה היא כה רעבה

למה כל אחד תסכים לטרוף
להכניס לסופה ולזרוק על החוף
בייאוש ובלי שום תקווה
האם זו מטרת האהבה?

עצוב לי ואני בודדה
קשה לחיות עם העובדה
שהייתה יכולה להיות אהבה כה גדולה
הבעיה שאף אחד לא רצה אותה

לא היה לי עדיין חבר
מישהו שאוהב, מישהו שעוזר
אני עדיין מחכה למיוחד
אבל הוא כבר מזמן לא לבד

אולי זה בכלל באשמתי
אולי פשוט לא רוצים אותי
יכול להיות שאני פשוט נורא מכוערת ושמנה
אבל בגלל זה אני צריכה להישאר רווקה זקנה?

אני מחפשת את הבנאדם של האופי
שלא מסתכל רק על משקל ויופי
אחד שיראה כמה אהבה אני מסוגלת לתת
אחד שידע שאיתי זה באמת

איפה אתה אביר חלומות?
משתהה אצל אחרות?
בינתיים אני אמשיך לחכות
ואמשיך לבכות מאכזבות.

אני יודעת שיום אחד תגיע
תמיד תישאר בלבי התקווה
עם קולך הבטוח והמרגיע
וידיך הרכות שינגבו דמעה.