שוב זה מתחיל, שוב אומללה אני
אותו הרגש המוכר שוטף את כל כולי
תחושה של התרגשות שקועה בתוך כאב
הרגש מתפשט ואת ההגיון סוחף

ומראשי אשר היה צלול כבדולח,
נשאר ערפול, מהול בתוך שכרון חושים
והבורא אינו מובן, עליון מלא בכוח
אך מי יכול לומר מה אנשים רוצים

אנוש בודד שרוי בכלא הקיום
ומחנן בן לוויה לצד דרכו
אינו יודע איך ינהג בו
האם אוהב או שמע יפגע בו

ובכל זאת מוביל סיכון לרווח
אולי יצליחו ליובל להיות יחדיו
או יתקרר ליבו, יהיה כקרח
ובודדה אני כמו שדה אחרי הקרב