שוקי וסטרוליק בקופת אקספרס
ש: "למה אתה מתעקש להחזיק את הכול ככה בידיים? עוד שנייה הכול
נופל לך".
ס: "זאת קופת אקספרס עד 5 מוצרים. 5 מוצרים! מי לוקח עגלה
לחמישה מוצרים?"
שוקי מסתכל על הערימה שסטרוליק מחזיק בידיים: אריזת ענק של
גלילי נייר טואלט, שניצלים קפואים, מטאטא, שני מילקי מטעמים
שונים וקולה.
ס: "אולי במקום להסתכל תעזור?"
ש: "לא עוזר לך, אתה לא רוצה להכניס את זה לעגלה".
ס:"איזה שמוק! אתה לא מקבל שום דבר מהמוצרים שאני מחזיק. שום
דבר!"
ש: "מה, גם לא תתן לי להשתמש בנייר טואלט שלך?"
ס:"שום דבר! תביא גליל מהבית!"
ש: "אולי כבר תיגבה שקל בכניסה לשירותים שלך, יא סוציומט?"
ס: "זה רעיון טוב, רק כשאתה בא אני אגבה שקל על שימוש
בשירותים, גם ככה אתה לא מנקה אחריך".
ש: "לא מספיק שאני צריך לשלם עבור השירותים אתה גם רוצה שאני
אנקה אחריי? חוצפה!"
ס: "אני חוצפן? אתה אפילו לא מכחיש שאתה לא מנקה".
ש: "לפחות אני מביא לקופת אקספרס את מספר המוצרים המותר".
ס: "במה אני חורג? חמישה מוצרים".
ש: "כן? אני סופר 6".
ס: "אני סופר אחד טמבלים - זה שני מילקי, זה כמעט אותו מוצר".
ש: "זה ברקוד שונה!"
ס: "מילקי זה מילקי!"
ש: "אם היית קונה מגבות נייר ומפיות שולחן, זה היה תחת אותו
מוצר? זה נייר, לא?"
ס: "לא, שם המותג הוא לא מילקי. זה לא שהמותג פה הוא 'נייר'".
ש: "סליחה! קופאית! יש פה בן אדם שחורג מחמישה מוצרים!"
אדם שעומד מאחוריהם עם שני מוצרים בעגלה:" היי! אתה לא יכול
לעמוד פה! אתה מעכב את כולנו!"
ס: "תראה אותו שוקי, כל אחד עם שני מוצרים נהיה לי פה צדקן!
(לבנאדם) חתיכת בן זונה! אתה חושב שהקופאית נתקעת ומפרפרת
כשמגיע מוצר שישי? וחוץ מזה יש לי רק חמישה מוצרים, אז אל
תזיין ת'שכל!"
א: "(לשוקי) תחזיק לי את העגלה בזמן שאני מפרק אותו!"
ס: "(מתפקע מצחוק) תחזיק לי את העגלה? (נופל על הרצפה ואוחז
בצד, משתנק. כל המוצרים שלו על הרצפה. האדם העצבני המום).
א: "מה מצחיק?"
ש: "שמע, זה באמת מגוחך, לקחת בוטן ועינב ואתה שם את זה בעגלה?
אתה לא מתבייש?"
א: "לא. אני רוצה שהידיים שלי יהיו חופשיות".
ס: "חופשיות! חופשיות למה?!"(נגמר מצחוק)
ש: "למה להחזיק לך את העגלה? שלא יחטפו לך את המוצרים המבוקשים
האלה? אתה חושב שאנשים יעברו פה ויגידו היי! הוא לקח את הבוטן
ועינב הכי טובים בסופר, בוא נחטוף לו את העגלה?"
א: "או קיי, עכשיו אתה הולך לחטוף! (למישהי שמאחוריו) תחזיקי
את העגלה!"
לודמילה: "מה את לדברת?"
ש: "היי! הבנאדם אומר לך להחזיק את העגלה שלו! את לא יודעת
שבלי העגלה הוא היה צריך להביא את המוצרים לקופה בשתי נאגלות
לפחות?"
ס: (קם ואומר בחימה) "תשמרי על הבוטן והענב הזה כאילו אלה
הילדים שלך!"
לוד: "לא להבין, פרוסקי גבריצי?"
שוקי לוקח בחטף את הענב ושם אותו ליד גלגל של עגלה סמוכה.
ס: "עזוב את העגלה או שהענב חוטף את זה!"
האיש מרים ידיים מבוהל.
ש: "קח עשרים מטר אחורה למחלקת משקאות! נדריך אותך אחרי
שנשלם!"
האדם רץ לסוף הסופר. צופה בהם עם ידיים מורמות.
מגיע תורם בקופה. הקופאית מעבירה את המוצרים אחד אחד עד
למילקי. נתקעת ומפרפרת.