כבר שנים הוא מחכה לטיול הגדול
הוא כבר קרא אין סוף ספרי נוודים
הוא כבר דיבר עם מלאנתלפים  מטיילים
הוא לא ידע אם כדאי ללכת להודו או לדרום אמריקה
הוא היסס
הוא ידע שזו ההזדמנות הגדולה של החיים
לעשות באמת את מה שרוצים
הוא רצה לנצל אותה הכי טוב שאפשר
לפני שהוא נרתם לעול של לימודים, קרירה משפחה וילדים
הוא אמר שהוא לא בטוח שיש לו מספיק כסף
הוא שכח מהכל כשהוא עבד קשה
הוא התכונן, דאג וחלם
אבל עמוק בלב הוא בעצם פחד.

כולם אמרו לה שהיא בעצם די צעירה
כולם, אולי חוץ מההורים
היא הייתה קצת עייפה
היא הרגישה באיזה שהוא מקום שהיא גדולה ובוגרת
היא רצתה כבר למצוא לה בן זוג
מישהו שהיא תוכל לאהוב לעד לכל החיים
בלילות היא חלמה כבר לגלות את האחד
שיהיה לה לבעל מסור ואב לילדים
היא הייתה די יפה
המון גברים הציעו לה אהבה
זה בעצם גרם לה להרגיש יותר מועקה
כי כה קשה לה הייתה הבחירה
היא חשבה, ניתחה וראתה בבירור
כמה מפחיד זה לבחור את האחד והיחיד
שיכנס לליבה ויהיה שם אהוב

הוא גר עם הוריו בלב המושבה,
עבד פה ושם בעבודות מזדמנות
קיווה שהכל יסתדר והוא יארוז כבר את הפקלאות

היא מלצרה בקפה קטן במדרחוב
פה ושם היא שמעה שברי שיחות מעניינות
מידי פעם נתקלה באנשים נחמדים
אבל רוב היום היא נתנה לזמן לזרום
בין כוס קפה, סלט ירקות, טיפ וחשבון

הוא חייך אליה כשישב לשתות קפה עם חברים
היא חייכה אליו בחזרה,
אבל במבט חד וכחול הבהירה לו שאין מקום לדברים נוספים.
הוא אהב להסתכל עליה ולהרגיש כמה היא בעיניו יפה.
הוא רצה לתת לה אהבה אבל ידע שבעצם אין לו סיכוי אצלה.
היא ראתה אותו מדבר עם חבריו על ארצות רחוקות
בקצות אצבעותיה היא כמהה להרפתקאות
אבל היא ידעה שבשבילה זה ממש לא לעניין
לצאת למסעות חובקי עולם

כשהוא מיהר, הוא ניגש לבר לשלם את החשבון
ידיו נחו במקרה על פלאייר מושקע וצבעוני
פרסומת למסיבת ראש השנה, רייב של שלושה ימים במדבר
היא השפילה מבט מעבר לחשבון,
עיניה נחו במקרה ממש על אותה פיסת קרטון

"את הולכת?" שאל בשקט, מנצל את ההזדמנות להביט מקרוב אל תוך
עיניה
"לא יודעת עוד," היא שיקרה בנימוס, "ואתה?"
"חלמתי להיות בראש השנה הזה במאנצו פינצו או מינימום בבית חב"ד
בפונה,"
ענו עיניו בעצבות.
"אבל בינתיים אני עדיין פה. אולי נלך על זה שלא אתבאס יותר
מידי בחג."
"אני רציתי לאכול ארוחת חג חגיגית אצל ההורים של החבר שלי."
היא אמרה בעצב דק. "ארוחה עם כל המנות המיוחדות: ראש של דג,
רימונים וגפילטעפיש. אחר כך בחג שני, תכננתי לנסוע לסוף שבוע
רומנטי בצפון. אבל..." היא שתקה לרגע, " אין לי כרגע חבר."
היא הסתכלה שוב אל הפלאייר וחשבה לעצמה, אולי בעצם זו אפשרות
לא להרגיש כל כך לבד.

הם ישבו בלב המידבר מול חום המדורה, לאור הכוכבים
ופגשו בצ'אי שופ הרבה אנשים יפים ומוזרים
את זאת שלמדה הילינג מתוך מחברת שחורה
ואת ההוא שהיה תלמיד של הגורו האיום והנורא
האישה בשרוואל אמרה שיש באצבעותיה כוחות אחרים
נער צעיר טען שאת כל מזור העולם הוא יפתור בחיבוקים
הם הקשיבו לנגני הדיג' ולמעגלי המתופפים
צפו ביורקי האש וקוראי הקלפים
בסוף הלילה, פגשו במקרה איש זקן, עטוף לבן
שגדל אצל אושו וכמעט חזר בתשובה
הוא ישב אתם על לאסי מתוק
וסיפר להם למה יש יומיים לראש השנה

"החג הראשון," הוא אמר, זה בעצם היום האחרון של השנה שעברה
"זה יום שבתון, אי אפשר לעשות בו שום עבודה.
כבר לא נוכל להגשים ביום הזה את כל מה שרצינו בדיוק היום לפני
שנה
אבל, אלוהים נותן לנו רגע של שקט
יום מיוחד, זמן קצר כדי להתחיל בקטנה
זה היום המיוחד שבו אפשר לצעוד צעד קטן לעבר מטרה
מטרה שבעצם הייתה לנו אז פשוט יותר מידי גדולה."

ביום הזה אולי לא נבחר בן זוג
אבל נטעם קצת אהבה
ביום הזה לא נכבוש פסגות רחוקות
אבל נשב בטבע בינות למדורות

כי כאשר נסגור את השנה בצעד קטן קדימה
גם בלי לכבוש מטרה רחוקה
נצא בלב טהור אל הדרך כדי להביט מחר אל שנה חדשה.