|
היו פעם רגעי קסם שכאלו,
יכולתי לגעת
למשש
עכשיו בעולם של קוים מדויקים
הדשא מסביבי גודל במסגרות
בין כל הגגות המשופעים
ורחובות הריק עד אין סוף.
אני כמהה אל המולת הבנינים
אל הילד שנפל מאופניו
אל האמת ההיא
שם על המדרגות
עם העשן
והשיער המזויף
נכתב מרחוק מאוד בגעגוע צורב אל הארץ הזאת |
|
|
תאכל אותי
תאכל!
תהנה , תן
חיוך!
אבל לפחות תגיד
תודה,
בהמה.
ונגב את הטחינה
מהשפתיים.
הפרה בשווארמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.