פעם אקח אותך לרוץ
יד ביד, כשנרוץ, שנינו,
קרוב אל קיצה של ממלכת המים:
איש בכף רעותו נאחז, איתנים,
ובלחיצות קטנות ידיים ילאטו רזים
- בהתעלף פיהם מיופי -
ליבה של גבר תתוודע לזה של אישה
במורס קדום מכתב, גלגל ואש,
מור יבקע ויפלס נירים בשדותייך, שדות הים,
מורתי
שקלסתר פניה מתנגן כמו הולחן באצבע צרדה
של עבד משוחרר, נוקש ומהמהם -
גוספל - דיקסי - וג'אז.
בואי נרוץ: בואי נרוץ
כאילו אף פעם לא ידענו ללכת -
אל בין זרועותיו הפרושות לחבק של ייתכן פלאי אחד כאילו פיזוז
וקפיצה ודילוג כמותם כתשליך לאלפי עברים מהדסים -
כאן אין כלום חוץ מדידוי ודחף -
לקחת אותך, כלילות, אצנית,
ולרוץ.
|