New Stage - Go To Main Page


תמונה לאמצע חיים

תמונת מצב עגומה באמצע החיים.
לגלות שהייתי כלי משחק
ושיחקתי לידיה.
לידיו.
שחייתי ליד אדם שכלל לא היה שם,
לידי,
בשבילי.
לא ראה אותי.
לא שמע אותי.
אז מה הפלא שחייתי בתוך בועה?
ששום דבר לא עבר
אלי
וממני?
וכל השנים האלה
חייתי בציפייה
דרוכה בתקווה
לשם מה?
למי ?
למשהו
שכלל לא הכיר?
שידע
מבלי להתוודע אליו?
אז איפה היתה כל האהבה
ההיא הגדולה?
ומהי בכלל -
אהבה,
אם אין הקשבה,
קבלה,
נתינה?
ואולי בעצם,
זכיתי מן ההפקר.
הייתי יכולה להמשיך
בכך,
לעוד מחצית חיים,
אם לא הייתי
מחטטת
מגרדת
פוצעת.
הייתי יכולה להמשיך עד בלי די.
לשווא.
ואולי, עכשיו
אני חיה את ההפקר,
כשאני יודעת
שהוא עדיין לא כאן
בשבילי
והוא, גם אם שומע,
עדיין לא מקשיב
לא רוצה
לא יכול
מפחד מן ההקשבה
מן ההתמסרות
מן הנתינה.

12.6.98



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/8/01 20:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נירא בסן חביב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה