מייגן אלפבה / מתחבא |
התעוררתי באמצע שטופת זיעה
לא יודעת מה לעשות עם עצמי
בשקט בשקט מתגנבת החוצה
סופרת כוכבים וחושבת עליך
בשקט בשקט מחפשת מוצא
אתה כבר לא תחזור, אפילו שאני רוצה.
את הזמן שעבר אין להשיב
אבד, נעלם, נגוז לאוויר
תווי פנים עדינים דוהים אל תוך השמים
אתה מחפש דרך החוצה משם
בטח שוכב על ענן, מזיל דמעה או שתיים
בשקט בשקט בוכה אל תוך הכרית בכי שלם
מה שמפריד ביננו, לעולם לא יעלם.
ואתה? אתה מתחבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|