עוד גל נשבר על מזח/
ציפור תועה אבדה לנצח/
השמש מבושה נשרפת/
תהילת צהריים חלפה/
והיא כולה כלימה
חמה מתאבדת באופק/
לאור היום נדם הדופק/
חרחר, השתנק/
התחנן על נשמת אפו/
אך ידע היטב- הערב כבר פה
חמה נכבשה שוב בידי בין הערביים/
מלאת זעף וחימה /
אט מאבדת מחומה
וים כחול בשקיקה אותה בולע/
את כל סודותיה הוא יודע/
לנבכי איבריה הרפים/
חודרים מימיו התובעניים
והיא מתייסרת/
נאנקת
בכל ערב מחדש/
כבתולה שבירה
בעוד אתם האדישים/
לא מתרגשים/
כלאחר יד מפטירים: "שגרה". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.