בטלה בשישים / עדיין |
וגם את זו הצליעה הקלה.
לא על סוס קל אדהר
חיש עד תום המסע.
אזני, חרושת מנגינות ושתיקות ,
עוד שומעת צללית פעמיך,
ועיני, כהויית סנוורי חשכה -
רואה הדהודי עצבוניך.
מעיקול לעיקול נגלית לה הדרך
מאז לתמיד - אני בה ההלך:
אותו שבריר לב, אותו קרע ברך -
ללא מרכבה ובלי מלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|