הפחד,
מילותיי אינן יוצאות.
נשמתי כבר יודעת.
השיר,
כמה, זועק, מתחנן
להראות.
עברית עצורה בנפתולי מחשבתי.
כדמעות חונקות לפניי הבכי.
פוחדת.

אבד הלהט,
משגל המילים נמוג.
כואבת.

הרצון,
חזק מכל התחושות.
רוצה בו לגעת.
והוא,
רחוק, מנוכר, מתחבא
בין השורות.
ריקה כפי שלא הייתי מעולם.
מפחדת להישכח בין דפיי,
בלעדיו לא יחיו חיי.
מבקשת.

אבד גני,
אוצר שיריי נסוג.
מנופצת.

השיר,
על ערש דווי.
מתחנן ללבי החלול.
ששולח לו מסר הזוי,
אל העמק התלול.
(אולי)
עוד יבוא הדחף.