שוכבת רפויה על שלד של ברזלים של מה שהיה פעם מזרון, הלילה
נופל ומקהה את חושיי. עוצמת עיניים ומתעוררת זעירה בתוך מבחנה,
שבסיסה העגלגל מעט שרוף, בוחרת ליפול אל אטימות דופן הזכוכית.
לפתע תזוזה כה קלילה ובאותה עת בה אני נותנת למתרחש לעבור
דרכי, אני נשפכת החוצה אל תוך ביצה המכוסה בקרום תפל שהחל
להירקב, טובעת בחומר סבוך סיבים.
פוגשת את הפטריות המזוהמות, מכירה את צפרדעי הביצה המריחים
מהבל פיהם, לוחצת יד עם לשונם בעוד שלסת מוכלת שיניים העשויות
להב סוגרת עצמה על כף רגלי הצחיחה.
טובעת עד לאינסוף בעומק הביצה, חווה מפגש מלבב עם מפלצות הביצה
השורדות בכל חור. מתעוררת בכוס של זיעה בהולה.
מודעת לחוסר הדבר, אבל איך זה שיש חור בכף רגלי המחוברת אליי?
איך זה שגופי מכוסה בשאריות קרום סמיך, איך זה שריר פה הצפרדע
נוזל על כף ידי.
קיימת בתחתית כוס מזכוכית, בועטת, נלחמת, נופלת, נרדמת, בוכה,
מחייכת, ואיני לעולם יותר צוחקת. לפתע יצור אדמדם על ראשו חד
קרן שבור, קופץ מעלה ומטה מצביע על פתח הכוס, מצייר לי על נייר
שקוף סולם ארוך.
שוכבת רפויה על שלד של ברזלים של מה שהיה פעם מזרון, הלילה
נופל ומקהה את חושיי. עוצמת עיניים ומתעוררת זעירה בתוך מבחנה,
שבסיסה העגלגל מעט שרוף, בוחרת ליפול אל אטימות דופן הזכוכית.
לפתע תזוזה כה קלילה, ובאותה עת בה אני נותנת למתרחש לעבור
דרכי, אני נשפכת החוצה אל תוך ביצה המכוסה בקרום תפל שהחל
להירקב, טובעת בחומר סבוך סיבים.
פוגשת את הפטריות המזוהמות, מכירה את צפרדעי הביצה המריחים
מהבל פיהם, לוחצת יד עם לשונם בעוד שלסת מוכלת שיניים העשויות
להב סוגרת עצמה על כף רגלי הצחיחה.
טובעת עד לאינסוף בעומק הביצה, חווה מפגש מלבב עם מפלצות הביצה
השורדות בכל חור. מתעוררת בכוס של זיעה בהולה.
מודעת לחוסר הדבר, אבל איך זה שיש חור בכף רגלי המחוברת אליי?
איך זה שגופי מכוסה בשאריות קרום סמיך, איך זה שריר פה הצפרדע
נוזל על כף ידי.
קיימת בתחתית כוס מזכוכית, בועטת, נלחמת, נופלת, נרדמת, בוכה,
מחייכת ואיני לעולם יותר צוחקת. לפתע יצור אדמדם על ראשו חד
קרן שבור, קופץ מעלה ומטה מצביע על פתח הכוס, מצייר לי על נייר
שקוף סולם ארוך.
מתבוננת למעלה, פתח כוס הזכוכית מרוחק כשנות אלפי אור.
בוחנת את הזכוכית השקופה, מביטה שוב בסולם הארוך שצייר, אבל
אולי אם אני אצייר סולם על גבי הזכוכית הוא יימחק...