|
במלחמה ההיא חרצו הגלגלים בערוגות
לאהבה מזור זמני חמניות דלקו אז בשדות
קרענו אדמה מבשר הלוחמים בכחש להודות
שאין חמלה ומסתבר שגם אם הדרכים סתם חסודות
בדינו קו שביתה של חשק קרובים להתבדות
כשקר הילולים חולמים להתאדות
במחלקה סגורה חלמנו חופש צר-מידות
הארס נעלם אי-שם בין כדורים וחרדות
היום רבים כבר מעלים על כתב תמונות נוגות
אני שתקתי לעולם הותרתי רק חידות |
|
|
פעם, שהייתי
קטן, תמיד אמרו
לי ש"תגדל
תבין"... גדלתי,
ועדיין אני לא
מבין, אבל לפחות
עכשיו אני יכול
להגיד את זה
לילדים קטנים
-אחד, שעדיין
תוהה מי זה
האלוהים הזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.