כבויה כמו השמש בחורף נשארתי כאן ורק עיניך דולקות בזכרוני
עצובה כמו השמש בחורף כי בלעדיך כנראה שכחתי מי אני
והמוות שלך פועם בי, פעימה אחר פעימה
והמוות שלך צורב לי, נשימה אחר נשימה
רוצה לברוח איתך כמו פעם, לדבר איתך ולצחוק
רוצה לצרוח איתך כמו פעם, לשכוח איתך ולשתוק
מתגעגעת אלפי געגועים סער, ואתה לעולם לא תדע
חולמת בכל לילה ובבוקר, מעכלת מחדש את הפרידה
עוברת ליד הבית שלך בכל ערב, כנראה שעוד מחפשת אותך
מסתכלת בתמונות שכל כך אהבת של שנינו, ושוב נשברת למולך
כבויה כמו השמש בחורף ורק עיניך דולקות, כמו הבטחה
מצטערת מתוק לא יכולה להפרד, לא מסוגלת להפרד, לא ממך...
ולנצח חיה
את זכרונך... |
