ביתי,ילדתי מתבגרת.
"אמא, החזיה, תקני לי גם כחולה.
ומכנסיים וחולצה"
בחורים ועגילים במקומות מוזרים,
יציאות, טלפון תפוס וסדר יום עמוס
ואני משתוממת, עומדת מתבוננת,
לא מבינה.
רק אתמול ברחמי בעטת משדי ינקת
ופתאם, מתבגרת, אחרת
כבר לא ילדה, כבר כמעט נערה.
איך עברו השנים לאן ברחו הימים
ילדים מתבגרים, ואנחנו? מזדקנים?
היתכן? אנא, אל תאמרו לי כן...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.