שונאת אתכם קוראים מזדיינים שקוראים את הסיפורים שלי כאילו היו
אובייקט מיני מוצג לראווה, ומגיבים כאילו זה לא פוגע שפוגעים
בו - באובייקט המיני.
גם לאובייקט מיני, יש רגשות. קשה לו לעמוד כל היום בחלון ראווה
מוצג לעיני כל, סופג ביקורתיות מכם, אנשים מגעילים שכל מה שיש
להם להגיד זה ביקורת, נראה אתכם משחקים אותה סיפור בבמה ליום
אחד. זה ממש קשה!!! והשכר, הוא שכר מינימום, אפילו את הילדים -
הסיפורים הקטנים אין לו מספיק כסף לפרנס.
אדגרינה הקטנה, שהיא סיפורנת בת שלוש, חיה חיי תופת וכולם
יורדים עליי בבמה, שהיא קטנה ואף אחד לא מגיב לה. אובייקטים
מיניים רוצים שיגיבו להם!!! בשביל זה הם עומדים שם!!!
קשה להיות סיפור בבמה, מתייחסים אליך כמו זבל, ועד שמאשרים
אותך, אתה יכול כבר למות.
בן דוד שלי, המחזה, התאבד לפני שאישרו אותו וניסה לקפוץ
מהטאגליינס של הבמה, ולא הצליח כ"כ.
אז אני, סיפור בבמה, מבקש ממכם מכיוון שאני במשכורת רעב, דרגו
לי 5. |
