|
הגעתי הבייתה משוק מחנה יהודה, חום השמש קפח על פניי ואגליי
זיעה ניגרו מגופי ומפניי כאחד, עברתי על פני ישיבת אור ה' אשר
בפתח השכונה ולא הצלחתי להסיר את עיניי מהכתובת שהתנוצצה שם
לעיני כל העוברים והשבים. "ארץ ישראל בסכנה" כך הם ריססו שם
הנערים התמימים הללו. הם השתייכו לחסידות חב"ד והם בוודאי
קיבלו הוראה לנקות את הקיר הלבן מהכתובת הזאת כניראה מעיריית
ירושלים, אך הם לא עשו כן כי רבניהם בישיבת אור ה' הוציאו פסק
הלכה, שלא יהיה איזור אחד בירושלים שלא יכוסה בכתובות כאלה.
אחרי שראיתי את הכתובת הזאת החלטתי להתחיל לחקור את פשר העניין
ואת המניעים של הפרשה מהיכן החלה, איפה היא עומדת כרגע ולאן
ייתכן שתוביל אותי הפרשה הזאת. הרגשתי שאני חייב לעשות משהו
בעניין. פניתי לבלש פרטי בשם אוהד רוזן וביקשתי שיחקור עבורי
את הפרשה. |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.