|
דמעה אחר דמעה זלגה מעיניי,
בכל פעם שחשבתי על אותו תאריך,
התאריך שבו את נוסעת.
ואת לידי רואה בי בוכה...
נועצת מבט של לא מבינה...
ואני מזכיר לה שהיא נוסעת בעוד שבועיים
והיא מתחילה לבכות מהתרגשות
ולא מפסיקה לומר כמה שאני חמוד.
ואני כמו תינוק מתרגש מכל מילה שהיא אומרת
מפסיק לבכות ונענה לבקשתה להנות איתה
את השבועיים שנותרו.
ואני מבלי לחשוב הפסקתי לבכות והתנחמתי בזרועותיה,
אשר מעבירות בי צמרמורות של ריגוש.
עברו שבועיים והנה שוב אני בזרועתייה...
מתחיל לבכות כי יודע שהרגע הגיע...
מרצא לה כמה אני אתגעגע אבל לא נותן לה לדבר,
מדביק לה נשיקה ואומר: "זה מה שאני ארצה שתזכרי"
היא מחייכת ושותקת,
רק מחבקת...
ואני מתרגם כל תנועה וכל מבט...
ומשיב לה בחיוך,
לא אשכח אותך... לא אשכח! |
|
שלום וברכה, אני
עורך הדין של
הגברת מצוקה-
שפרירית.
אני יוצא נגד
האתר בתביעה.
הלקוחה כבר
איננה בין
החיים.
הו, אבל היא
ביקשה ממני
למסור לכם שאל
תדאגו, היא
תמשיך לשלוח
סלוגנים
"מתחכמים" (בקטע
הזה היא צחקה עד
שהיא כמעט
נחנקה, אז אני
לא יודע מה עוד
למסור).
שלכם באמת
ובתמים,
עורך הדין של
שפרירית במצוקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.