אני תוצר מוגמר של ילדות בכפר,
די פשוט, בכלל לא מהודר...
בימות שנה חמה פורס כנפי פרפר,
בלילות ראש השנה חולט לי תה מעשב האוזרר.

בצעירותי, ניסיתי את כוחי במלאכת החימר.
אז עיצבתי לי סדנא ושלט - "כאן כדר"!
באותו מקום הייתי דר.
מוזר.
מה חשבתי לי כבר?!
מדוע לא ניגנתי על סיטר?
מדוע כך נלחמתי במשטר?
מה חסר?
מה מנע ממני לפתוח שם באזר?
למכור יצירותיי - לרכוש לי עוד סודר.
תאמינו לי, היה שם קר.
גם הרגשתי מנוכר.

וכך, מבולבל ומהורהר
עזבתי את הכפר
כל כולי נחוש צמא לעוד אתגר!

העולם היה לי זר
כה גדול הכל מותר!

הגעתי אל העיר.
הכל מהיר, הכל מואר
בחזית בניין המשטרה עיניי הבחינו בבן דודי
"סמואל חתוקה - רב גונדר"
כך אמר התג שאותו מירק עליו לבטח כה שמר...
ברנש די מגונדר
מקשט את השיער במיני סיכות,
מוזר...
כבר תהיתי זה מכבר
האם הוא מנשך ת'כר?!

האם מינית הוא מאותגר?
ומאז עודני מהורהר...

והשיר הזה נגמר!!!