לא אוכל! הרי זה גמור ומנוי
מהו קולו של היגיון
וכיצד זה יגבר על קולות צעקה?
חסר אונים אנוכי
כסירה השטה במורד הזרם
ללא נווט
וככזו - עתיד אחד לה.
האינכם שומעים?
האין לכם אוזניים?
וכי למדתם את זיו קולכם
ועתה תהא מנוחה קשה מנשוא?
טחו עיניכם מראות
אך על כך אומר:
רבות מתעתעות מראות באדם
ונכון לו להבין את שלא היה,
אך אוי לו לאדם
על שאינו קשוב לדבריי חסרי הקול
ונכון הוא לתהום תחתיות.
ואותי הלא תקחו איתכם -
הלא עליי לא תוותרו
ואני הלא יודע הפסדי
אני הלא יודע הפסדנו אנו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.