אתה מכיר את זה שאתה הולך ברחוב, ירדת לקיוסק לקנות סיגריות או
באנג חדש ופתאום ניגשת אליך איזה אחת קוזינה, אולי ראית אותה
פעם באיזה פאב או קיוסק או סתם חולפת ברחוב. היא מבקשת אש
וכבדרך אגב מתפתחת ביניכם שיחה, לא משהו כבד, סתם איפה למדת,
איפה שירתת, איפה אתה גר. אז מתברר שהיא גרה ממש לידך, במקור
היא מהקריות או מיזרעאל או מאשדוד. היא רצתה להרגיש קצת את
העיר הגדולה, אז ממש לא מזמן היא שכרה פה דירה עם שותפה. בגלל
שהיא ראתה את הבאנג שקנית בקיוסק, היא מזמינה אותך לעלות אליה
לדירה. קצת מבולגן כי היא והשותפה שלה עוד לא הספיקו לפרוק את
כל הדברים, אבל יש לה הרגשה שאתה תהנה. אתם הולכים ביחד לדירה
שלה, היא מספרת לך על התואר בפילוסופיה, פסיכולוגיה,
סוציאולוגיה שהיא מתכננת לעשות, אבל קודם צריך להשלים בגרויות
ולעשות פסיכומטרי. אתה נכנס אליה לדירה, דווקא נחמדה, הסלון
יותר מרווח משלך, אבל אולי זה רק נראה ככה כי הן עוד לא פרקו
שום דבר. אתה שואל אותה כמה הן משלמות ומקנא כשהיא אומרת שהיא
משלמת חמישים דולר פחות ממך. אתה מנסה להתרווח על הפוף שלה.
בזמן שהיא הולכת להכין נס, אתה מכסס בוף שהיא הביאה מהבית. אתה
כבר בטוח שכל הפנטזיות שלך הולכות להתגשם, עכשיו רק צריך
שהשותפה שלה תופיע. אתה כבר מתחיל לדמיין ששותפה שלה דוגמנית
מסלול, אחת כוסית לא נורמלית שתפיל לך את הלסת לריצפה. רק
שבמקום שותפה כוסית שתגשים לך את המשאלות יוצאים מהחדר שלה
שלושה ערבים ענקיים, שניים מהם מחזיקים אותך חזק, לא שאתה יכול
להתנגד יותר מדי אחרי שני ראשים, והשלישי, שהוא במקרה ג'ינג'י,
מזיין אותך חזק חזק בתחת. לא מכיר את זה?
אתה מכיר את זה שאחרי שנאנסת על ידי ערבי ג'ינג'י, וכל העיר
יודעת מזה. מה לעשות, מדינה קטנה, אתה נאלץ לעבור דירה לאיזו
עיר אחרת. אתה עדיין אוכל סרטים כשאנשים מזהים אותך, אז אתה
מגדל שפם ומתחיל ללכת עם כובעים. דווקא מתאים לך. עיר חדשה
יכולה להיות חוויה מרתקת, אנשים קצת שונים, תרבות קצת שונה
והכי חשוב- שכנים חדשים. שתי קומות מתחתייך גר מיכאל, ילד חמוד
בן שמונה עשרה. פעם הוא היה התקווה האולימפית של ישראל בהטלת
כידון, היום הוא נכה בלי גפיים, אפילו את הטלויזיה הוא לא
מסוגל להדליק לבד. אתה כמובן מרחם עליו, לא שהוא זקוק לרחמים,
מתחיל לבלות איתו כמה שעות בשבוע, ממש כמו פרויקט פר"ח. לילד
אין אבא, אין אחים ואמא שלו אף פעם לא נמצאת בבית, יש לו מטפלת
פיליפינית שלא ממש יודעת לדבר עברית. הבדידות גורמת לילד לפתח
תסביכים, לפעמים הוא חושב שהוא המשיח, לפעמים תוקפות אותו
עמבות רצחניות. הכי עצוב כשהוא נכנס לסרט שהוא באולימפיאדה,
מנסה להטיל את הכידון, שואל איך הייתה התוצאה שלו ומה הוא צריך
לשפר בטכניקה. לפעמים הוא מלכלך על היריבים, אחד מהם על
סטרואידים, השני אוהב להתעלל בבעלי חיים, לא חסר ספורטאים
חראות. לפעמים הוא זוכה במדליה ומסרב לדבר בטלפון עם אריק
שרון, לפעמים הוא מפספס בכמה סנטימטרים, תמיד הוא גיבור, אף
פעם לא בוכה. כשהוא מתחיל להזות זה הזמן שלך ושל המטפלת
הפיליפינית, תמיד חלמת לזיין יפנית, פיליפנית זה מספיק קרוב.
הבחורה יודעת לעשות הכל במיטה ומחוצה לה, אבל אף פעם אי אפשר
לסמוך על עובדים זרים, בסוף היא מדביקה אותך בסיפיליס ושוכחת
להאכיל את מיכאל. לא מכיר את זה?
אתה מכיר את זה שערב אחד אתה חוזר הביתה מהעבודה בשמירה ופתאום
אתה פוגש את אמא של השכן הנכה שלך. היא קיבלה די.וי.די חדש
מהדיוטי פרי ומבקשת ממך שתעזור לה להתקין אותו, היא אומרת שהיא
ומכשירי חשמל לא מסתדרים. אתם עולים אליה לדירה, מיכאל כבר
ישן, הפיליפינית כבר עוזבת. בזמן שאתה מתחיל להתעסק עם
הדי.וי.די שלה היא מכינה קפה. מתברר שהיא כתבת באיזה עיתון,
אולי אפילו אחד הגדולים, בטח קראת את הטור שלה כל שבוע ולא
ידעת שזאת היא. בגלל שאתה חי בסרט שאתה סופר, אתה עולה לכמה
דקות לדירה שלך, מוריד לה לקרוא כמה דברים שכתבת. היא מתיישבת
לידך וקוראת, מדי פעם מעירה לך על שגיאות כתיב, מדי פעם צוחקת
מאיזו בדיחה. אחרי כמה זמן אתם כבר יושבים ממש קרוב אחד לשני,
מדי פעם היד שלה מחליקה לכיוון הברך שלך, נוגעת קלות. אתה בכלל
לא חושב שזה משהו מיני, היא בכלל שקועה בסיפורים שלך, ממש
לקראת הסוף. יש לך כשרון, היא אומרת, אבל אתה מתבזבז בניסיון
לזעזע, סתם להיות מגעיל, אולי זה הצורך שלך בתשומת לב, אולי
אתה חושב שזה ימכור, אבל הבעיה הכי גדולה שלך זה שאתה עצלן, לא
עובד, לא משקיע. היא אומרת שבלי זיעה אתה בחיים לא תצליח. אתה
דווקא אחד שאין לו בעיה לקבל ביקורת, אבל היא מרתיחה אותך, מה
היא מבינה על זעזוע, מה היא יודעת על החיים שלך ועל ההשקעה
שלך, היא כתבת מושתנת בעיתון מסריח. אתה שומר על איפוק בזמן
שהיא מורידה לך את המכנסיים ומוצצת לך, אתה גומר לה בפה והיא
בולעת. אחר כך היא מורידה את המכנסיים שלה ומבקשת ממך למצוץ לה
את הזין. היא אומרת שזה מזעזע, ולא השטויות שאתה מקשקש. לא
מכיר את זה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.