ק. טל / אבן. |
חשבתי שלא טעיתי הפעם
והרצון הפך לדבר חולני, ביחד עם התשוקה
והתקווה כבר נמוגה מהישג ידי ממזמן
גוררת בתוכי אבן, רק הולכת וגדלה
כשההערכה העצמית אי שם דחוקה לפינה.
אי אפשר לזוז
אי אפשר לנשום
אי אפשר לשכוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|