אני ארצה סוף רומנטי,
אבל לא יהיה רוך ולא יהיה דם
ולא יהיה יין ולא יהיו מילים אחרונות.

לחרטה הזו יש טעם רע
של חלב חמוץ, של לחם עבש.
וודקה, למשל, תשרוף את הגרון,
אך לפחות תרוקן את הבטן ותתן הרגשה של כוח אינסופי.
לחרטה הזו יש טעם רע.
כל כך רציתי לחיות את זה אחרת.

השער נעול, אבל כל החלונות פתוחים.
החדר ריק, אבל הארגזים עמוסים.
מאובק ומחניק, הכל כאן מאובק ומחניק,
שקט ורעש נבלעים אחד בשני.
וכעס,
המון כעס וחוסר אמון,
והלב שקפא פתאום.


אני ארצה סוף רומנטי,
אבל לא יהיה רוך ולא יהיה דם
ולא יהיה יין ולא יהיו מילים אחרונות.
רק התמשכות אינסופית של מילים ומבטים.