אני חושבת, איך יכולת?!
איך יכולת פשוט לשכוח הכל?
איך יכולת לזרוק הכל לפח?
איך יכולת לשקר???
ואם כבר החלפת אותי, אז איך יכולת דווקא בה?
שנה שלמה הקדשתי את החיים שלי בשבילך, חייתי חצי ממך...
וככה פשוט שכחת, זרקת, פגעת, הרסת, השתנת! את כבר לא אותה
אחת.
איך יכולת להתקרב דווקא אליה, זאת שאנחנו שונאות!
שצחקנו וריחמנו וירדנו עליה ביחד, אני ואת.
זה תמיד היה אני ואת, לא היית שניה בלעדינו. תמיד אני... ואת!
וכולם ידעו את זה...
ועכשיו, כל כך פגעת בי שאני לא מאמינה שזאת את, אותה את מאני
ואת!
אותה את, את כבר לא את.
את הפכת להיות היא, היא שכל כך שנאנו.
איך יכולת לשקר לי, אה?
ולמכור אותי בשבילה ובשביל בנים?!
מה קרה לך? שבוע, רק שבוע בלעדי...
וכבר אין אני ואת, כבר אין את.
רק היא והיא שזה בעצם את!
לא אשכח, ולא אסלח!

ואני זוכרת כל שניה איתך, ואני מתגעגעת לכל השטויות שרק אני
ואת היינו עושות.
דברים שאף אחד אחר לא היה מבין!
כל מה שעברתי איתך שאי אפשר לעבור עם אף אחד אחר. דברים שרק
אני ואת יכולות לעשות, ולא היא ולא את, אני ואת!