שי מאיו / אל מול הים |
אל מול הים אני יושב,
מביט בו כשהוא מהמהם לעצמו שיר של ערב.
סירה בודדה צפה על פניו
בלב עיגול של שמש.
בודדה ממש כמוני.
בעצם, בודד אני ממנה;
היא רואה את החוף
ואילו אני,
אינני רואה דבר באופק.
הציפורים על העצים שמסביבי מצייצות.
הן שרות לי שיר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|