אביתר שלום / בכיה של משוררת |
במין מבוך עצים סבוך,
נחשקה צדפה קטנה
על ידי חבורות של אנשים מוכים,
ובכיה של משוררת קשת יום
מהדהד באוזני הקפואות מקור.
לחינם נפרדנו אולי למוות,
וזולגות שעותנו בנהר חסר חנינה.
ובקשות מים ומגלי חדוה
נגוזו בזוג עניים מבקשות אהבה.
גג ביתנו רוצה למות עלינו
והוא נע ונד בקצב מים גועשים.
ובגלגל השניים החורק כמשוררת ,
עוד אביא יין ושני אנשים בסחרחורת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|