היא יושבת על המיטה, בלונדינית בטירוף.
אחד החברים התרווח על השטיח, קורא מגזין. השניה גולשת בצ'ט
"ילדות לגברים", שומעת אקווה ומצחקקת. הכלב אוכל נעל של עוד
ידידה, שהלכה להביא גלידה.

הבלונדינית יושבת ומסתכלת על כולם. מסתכלת - זה מה שמעניין
אותה, מעסיק את כל המחשבות.
"רון, תביא ת'עיתון..." היא מותחת מילים כמו מסטיק, ופתאום
מתחילה לצחוק.
"מה קרה לך?" רון שואל תוך כדי קריאה.
אין תשובה. הצחוק מתגבר.
"אתם יודעים מה הוא אמר לי?..." על רקע הצחוק קולה של עדי
המחשביסטית מצטלצל - "הוא אמר שזה מגרה אם..."
"או תשתקי..." רימה חזרה עם הגלידה והספיקה לדחוף כף גדושה
בממתק הקפוא לתוך הפה של עדי לפני שסיימה להביע את עצמה.

הצחוק של גיטה הבלונדינית התגבר לסימפוניה של התעטשויות
ואנחות.
רימה הסתכלה עליה ברחמים מעושים, עשתה פרצוף עייף.
"גם את רוצה גלידה?" אמרה בצחקוק, "זאת הדרך שלך לבקש?..."
גיטה שכבה על הספה, מתכווצת מצחוק.
"נו חלאאאס..." רון נעור סוף סוף מ"לאישה" וטיפס על הספה,
לראות מה שלום המסכנה שלא יכולה להרגע. כשראה שהמצב חמור,
התחיל להרביץ לה עם העיתון. בכל זאת, כאן זה לא אברבנאל.

"יו גיטה..." עדי ניסתה להרגיע את עצמה, בתוך צחקוק מתמשך
וחונק "די לצחוק..."
אחרי הכל, מה אכפת בגלל מה?...
סופה של עדי היה ליפול מהכיסא.
רון התעייף, זחל בחזרה לקצה המיטה ונתלה עם הראש למטה, פתח את
המגזין. כמו שאומרים בפרסומת המצונזרת ההיא, שיתפוצץ העולם.
כאן יש הורוסקופ.
לא רחוק היה הזמן לגל הצחוק להטביע גם את רון. בהפסקות בין "מה
קרה?" לבין "תפסיקו..." הוא נחת על השטיח, צוחק כאילו אין
מחר.
ורק רימה, זאת שתמיד הלהיבה את כולם, ישבה בשקט במקום בו הייתה
עדי לפני שנפלה, והגלידה נעלמה בתוכה כף אחרי כף.

פתאום, הדבר הכי לא צפוי קרה - גיטה התעשתה.
התיישבה.
סביבה הכל רעש - רון  על השטיח, הכה עם הרגליים ברצפה, עדי
לידו, ממלמלת בין התקפי צחוק: "הבטן שלי הולכת להתפו-צץ..."
ומתחילה שוב. עיניה של גיטה, שנדדו מחבר אחד לשני, נעצרו על
רימה, שכבר סיימה את הגלידה וניקתה את השאריות מהצלחת.
עיניה של גיטה נעצרו להרבה זמן. האיטיות תקפה אותה בלי שום
התראה.

"רימההה..."  מילה-מסטיק נמשכה ונלעסה. "מה יש להם?"
"השתגעו," רימה קמה לכיוון השרותים.
"כולם?" גיטה סרבה להאמין.
"מה, את כבר לא?" נשמע מהשרותים, יחד עם קול פכפוך המים.
"לא, אני לא..." אמרה גיטה מופתעת, הרימה את "לאישה" מהרצפה
ונשכבה על הגב, לקרוא.

"אי אפשר לצחוק ככה סתם בגלל שום דבר," אמרה ברצינות גמורה
ופתחה בעמוד שהטיף למין בטוח.