לורי לי / תיק בלי איפור |
וכל מסמניי התפזרו ברוח
ותווי פניי נמסו לשכחה.
נשיותי נשקה לקו המים
וטבעה בם.
ולא נותר ממני כלום.
ואנני נראית
ואנני נשמעת
ואנני באה עוד בפתחי חדרים
ובין המיטות.
ולא רעד עוד לב לקראתי
ולא רעד ליבי.
ולא כאבו עוד
נימי אי השקט שלי
ולא רעדה
אדמה
לתוך כפותיי.
שלוותי נגלתה לי
כמו קו ישר
על מוניטור.
אישיותי
מכוסת עיניים
על המיטה הזאת.
אבל אני בדרכי
לאור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|