זה עוד יום שהכל בא לראש,
וביום הזה אחרי קצת התנסות.
ומה שיש לי לומר
זה שמחסן האהבה נסגר.
קצת קשה לקלוט, להבין,
או להסביר בשיר,
לכן אצעק,
וכך אסביר.
לפני ששפטת הסתכל על עצמך.
אלה חייהם! מה הם חייך?
בא בתור הצד האחד,
ומתנהג כצד השני!
כל הסממנים גורמים
לאחד ועוד אחד
להיות מספר גדול
ולא מיוחד.
צריך גדר.
לא מספיק סתם גבול
עד שתחשבו,
כך תפתרו את הבלבול.
איפה הדוגמה האישית?!
איה הערכים?!
בין כל השבילים
על הדשא דורכים!
האם זה מתוך רוע?
אני לא חושב.
חשבתי על זה,
ואתם בדיוק כמוהם.
האם זה מתוך רוע?
באתי להתעסק במחשבה,
וגיליתי בדרך דברים אפלים.
כולכם בובות גאווה
מטומטמות של אלוהים!
של המדינה!
של טפשותכם!
של האדם שעובד כמכונה!
זה לא אני, מצטער, זה אתם! |