|
בשביזות נוראה
במציאות עגומה
בחיים נוראים שאנו חווים
יש דבר יחיד
את העצב מפחית לצידי הוא תמיד
בבדידות איומה
בצניעות עקומה
בעולם שאנו חיים
יש אדם אחד
את הרע שם בצד
לא משאיר אותי לבד
פזמון:
אם היית שומע
היית יודע-
האדם הזה הוא אתה.
אל תעזוב, לא אסבול עוד מכאוב
אמות אם זה יבוא ממך.
בין שינאה לחיבה
בין המוות לחי
בין קורבנות שאנו רואים
יש חיבוק אחד
בזרועות חזקות
ונשיקה אחת ארוכה
פרצופים מוזרים
בוכים או צוחקים
ונגיעה שלא מגיעה
פה אני מחכה
לשנייה ארוכה
בה לא אלך ממך
אם היית שומע
היית יודע-
האדם הזה הוא אתה
אל תעזוב, לא אסבול עוד מכאוב
אמות אם זה יבוא ממך |
|
|
נסה לא לשבת על
הקוצים.
א. זה הורג אותם
לגמרי;
ב. מישהו בונה
עליהם אולי את
ארוחת הצהריים
הבאה שלו.
ומי שלא טעם
מחית דרדרים
מוקרמת בשמש יער
חורפית מוגשת
קרה או חמה, לא
טעם מחית
מימיו.
-פו רעב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.