על "הסטודיו למשחק"
משודר בערוץ 8, בהנחיית ג'יימס ליפטון, הפקה משותפת של
"הסטודיו בע'מ" ושל "בראבו סרטים"

-"והופעתך בסרט היתה נפלאה. לא, היא היתה תענוג טעים של ממש.
בעצם, הופעתך בסרט היתה כל כך טובה, שאני נאלץ להמציא לה
מילה-סקראמבלישס!!! (תענוגנפלא)"
(וויל פארל, חקיין משובח, בתחפושת וחיקוי של ג'יימס ליפטון,
כשהוא מראיין את המנחה האמיתי)

הטיחו בו את מיטב העלבונות. מה לא אמרו עליו בעצם? אמרו שהוא
יבש כצנון, אמרו שהוא נטול חיים, אמרו שהוא יומרני ונפוח-
ואולי צדקו באבחנה האחרונה. אבל צנון? תשפטו בעצמכם: אם ג'יימס
ליפטון, המנחה הרהוט ונעים ההליכות היה צנון, האם היה מארח
לראיון את עצמו, או בעצם את וויל פארל המצחיק בפאה וקרחת? האם
היה משדר את הקטע מהסימפסונים שבו דמות מצויירת יורה בו? והחלק
הכי מופרע, היה כשהחליט לפצוח במונולוג קומי באותה פעם שאירח
את ג'יי לנו, הקומיקאי והמנחה. שם הוחצנו כל החלקים המגוחכים
באישיותו.

ג'יימס ליפטון הוא דיקן בית הספר למשחק. מלבד זאת הוא מפיק,
כותב ומנחה סדרה נעימה ואיכותית שבה מתארחים מיטב כוכבי
אמריקה, אל מול המצלמות. בצורה אלגנטית ומשכנעת מנווט ליפטון
את הטוק שואו שלו, אבל טוק שואו מסוג אחר, אינטימי
ואינטלקטואלי במהותו. במקום בו אחרים נוברים בצהוב ובלכלוך
המשפחתי, מעדיף המנחה הזה לשאול מהיכן שואבים המרואיינים
חומרים לעיצוב דמויות ואיך אירועים מהעבר סייעו להם להתעצב
כבני אדם. שום שאלה על הניתוח לשינוי מין שדודה של אחיהם החורג
עברה, שום שאלה על ההתעללות שבצעו בהם חייזרים, תארו לעצמכם
דבר כזה...
יש הטוענים שג'יימס ככלל נטול חוש הומור, טענה נטולת כל בסיס.
הוא רציני בדיבורו, נכון. הוא איננו ליצן וטון דיבורו יבש. אבל
מפה לשם, בדיוק באותו הטון, הוא זורק בדיחות לא רעות בכלל.
פשוט ההומור שלו שונה, יבש ובריטי כזה... (אנשים חושבים שהוא
בריטי, בגלל המבטא, אבל הוא למעשה ממערב אמריקה)

לסיום הראיון, עובר כל מרואיין את השאלון של ברנארד פיבו,
הגיבור של ליפטון, האיש אתו היה מתחתן לו היה הומו וכו'...
מדובר למעשה בהרחבה של השאלון של יאיר לפיד, כשבנוסף מועלות
שאלות תאולוגיות היפותטיות.

בגמר הראיון, עוברת התוכנית לשליטת הסטודנטים בקהל, שמוכיחים
לי שיש תקווה לדור העתיד של שחקני הוליווד. הם אנשים סקרנים,
שאוהבים לשאול שאלות חכמות ונוצרים בלבם את הסרטים האהובים
עליהם. צריך רק לראות את פרץ הצחוק בקהל ועל הבמה כאשר
התסריטאי לעתיד מצטט לפיטר פאלק מסרט ישן שלו, כדי לדעת שאם
אנשים סקרנים וחביבים כאלה יגיעו לגדולות, הוליווד רק תשתפר.
בקיצור, שעה נינוחה של תרבות, לאנשים שהתייאשו מערוצי הקליפים
המסחררים. שעה של שיחה, לימוד והומור. הרבה הומור.