אורטל קוגמן / חיפוש אחר שינוי |
והרצון העז שלי לברוח.
אולי למקום שקט ורגוע,
שבו אפשר לשכב בלי לנוע.
מחפשת מקום ללא אתגרים,
ששם החיים יהיו יותר פשוטים.
מתי תגיע השגרה המשעממת,
שבה אוכל מהכאב לסגת.
אינני מצליחה לעצור את הדמעות,
אך עליי להירגע, ואותן מיד למחות.
לחשוב על דברים משמחים,
ולהנות מהחיים.
כי אם לא עכשיו, אז מתי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|