|
היא ירדה מהאוטובוס בתחנה שאיננה מכירה. לא יודעת לאן מועדות
פניה. מחפשת מישהו ולא יודעת מי. היא המשיכה עם השביל המוביל
לתוך היישוב בתקווה שתמצא פנים מוכרות. סובארו ישנה ובתוכה גבר
כבן שלושים עם זיפים - זה לא נחשב פנים מוכרות... השביל המתעקל
לימין מבלבל אותה. הברושים בצד שמאל מפריעים למחשבות שלה
והזיתים מרחוק לא עוזרים במיוחד - איפה הוא?! חצאיתה האדומה
מתנופפת ברוח ולא אכפת לה כשדמעה סמויה מן העין יוצאת ומסרבת
לחזור.
בפינה על כר דשא ילדים מקבלים צעקות ממישהו על אופניים - ואחר
משך לאחד מהם באוזן. צעקה חלושה הנשמעת כשמה עוצרת את צעדיה
ונעלמת ברעש העצים. צעקה נוספת נאלמת מול דפיקות לבה הממתין.
פניה נרטבים שוב מדמעה חמקמקה ששכחה שאסור לה לצאת.
זהוא. |
|
|
למכור חרא זה לא
קל, אבל תקרא לו
דשן...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.