אין כאן דמעות
ואין ממש עצב,
יש כאן איזה רגע לא קל.
משהו נסתר בי,
פורץ אל החדר
ועולה גבוה אל על.

מביט החוצה,
עוד לא ממש חושך,
זו שעת בין ערביים כבדה.
הדמדומים סביב
יוצרים איזו תחושה
שמרגישה כמו בכי של ילדה.

ואין יותר מדי זמן
לאסוף את השברים,
לחפש איזו אופטימיות קטנה.
לקוות שמחר
יהיה טוב יותר,
ונקבל את השמחה במתנה.

עכשיו כבר ערב
ועדיין לא רגוע,
משהו מציק שם בפנים.
אולי זה סתם כאב,
אולי זה געגוע
למשהו שנגמר לפני שנים.

אותך עדיין
איני יכול לשכוח,
את נמצאת עמוק בתוך ליבי.
מאהבתי אלייך
איני יכול לברוח,
אבל הערב אני לא עצוב יותר.

ואין יותר מדי זמן
לאסוף את השברים,
לחפש איזו אופטימיות קטנה.
לקוות שמחר
יהיה טוב יותר,
ונקבל את השמחה במתנה.