שוקי: "אתה בא להזמין פיצה?"
סטרוליק: "מה בא? הטלפון ביד שלי."
ש: "אז תזמין פיצה."
ס: "נמאס לי להזמין מהמקומות המג'אייפים הרגילים. אז מה אם זה
שני מגשים בחמישים, אני רוצה פיצה יותר טובה, אני רוצה להתפנק.
בוא נזמין דרומינוס."
ש: "דרומינוס? (מסתכל הצידה עם יד על השפה.) אני לא בטוח שבאתי
אליך לבוש מכובד מספיק לפיצה כזאת."
ס: "עזוב, אני אפתח להם את הדלת עם חלוק ומקטרת מהודרת, טוב?"
ש: "ואולי גם תסדר קצת?"
ס: "אל תגזים, כבר סידרתי היום."
ש: "(קם לטלויזיה.) אז מה התחתונים (מריח את התחתונים ועושה
פני בואש) המסריחים האלה עושים על הטלויזיה?"
ס: "סידרתי אותם על הטלויזיה. הצבעים לא מתאימים?"
ש: "זה לא יקר, הפיצה שלהם?"
ס: "אז נעבוד שעות נוספות, לא ביג דיל. נזמין גם קולה?"
ש: "יאללה, נזרום עם הפינוק ונזמין שמפניה, אני אקח משכנתא."
ס: "יאללה, זה לא נורא. גם השליחים יותר טובים, הם לא מבקשים
סיגריה, לא הולכים לישון על הספה שלך, לא משתינים לך
באקווריום."
ש: "טוב, אז אני אערוך בינתיים את השולחן. איפה הסכינים
ומזלגות הנקיים?"
ס: "הם במדיח."
ש: "איזה מדיח? אין לך מדיח."
ס: "יש לי, מילאתי את האמבטיה במים והכנסתי לשם את הדגים
המנקים מהאקווריום."
ש: "נתתי לך אותם כדגי נוי, לא כפועלים זרים."
ס: "נו, ואתה לא שמח לגלות שיש להם עוד פונקציה?"
ש: "אולי הם גם מכינים פיצות."
סטרוליק הולך לאמבטיה ושומעים אותו אומר "תכין פיצה! תכין
פיצה, אמרתי לך!" חוזר.
ס: "איזה פיצה ואיזה נעליים. מאיפה הבאת את הרעיון המפגר
הזה?"
שוקי מזיל דמעה.
ס: "מה יש, שוקי?"
ש: "כלום, לפעמים אני מרגיש לבד בעולם."
ס: "חייך, המוות עוד לפניך."
שוקי מחייך ומזיל דמעה על המלחיה של סטרוליק.
ס: "היי, מלחייה לא צריכה להיות מלוחה גם מבחוץ!"
ש: "אני אוהב אותך, כי תמיד אתה מצחיק אותי ואתה חכם ומפרגן
ותמיד יש לך סמים."
ס: "אוו, טוב, יאללה, נתקשר לדרומינוס. אתה יודע את המספר?"
ש: "לא. תתקשר למודיעין."
ס: "אני לא זוכר מה המספר של מודיעין."
ש: "אז תשאל במודיעין מה המספר שלהם."
סטרוליק ניגש לטלפון כשהוא קולט.
ס: "בן זונה!"
ש: "טוב.. אז.. בוא נזמין כבר מהפיצה המעאפנה של אבנר."
ס: "טוב.. (מביא מגנט מהמקרר) 'הפיצה של אבנר מזרחי'?"
ש: "שיהיה."
שוקי מטלפן לפיצה "אבנר מזרחי", מדבר דקה וסוגר.
ס: "אז מה נסגר?"
ש: "אבנר אמר שהשליח שלו יתעכב, הוא בדרך לעשות מכה."