דוקי גולן / לברוח |
לשבת מול אש דועכת אל ים של דמעות ולשתוק.
ולא לדעת יותר על עברי או על מה שעתיד להיות, רק לשרוד את
הרגע, רק לנשום... ורק להמשיך לחיות.
עטופה בכאב, את מותי אבקש, כשהזעקה את גרוני חונקת.
כי הסבל עצום ואיננו שוקט והלב מתפורר לו בשקט.
רוצה לברוח ממך, לברוח רחוק.
לברוח אלייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|