|
לך
כי אמרת לי ללכת
ועודני כואבת
את נשמתך,
חושפת את כל המילים
שהסתרת בלבך.
לך
אני חרדה
כוססת תקווה
מבין צפרני הטרף
שחרטו בבשרי
דמעות של כאב.
לא אתן
לכוחם של מילים
להלום בי עד תום,
ללכוד
את אהבתי
בשבי הבדידות. |
|
|
אמא, האיש שם
למעלה , בצד
ימין , הוא באמת
צבע את הפנים?
מיכלי הקטנה
מגלה את חיי
התאטרון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.